גזיזת ציפורניים לכלב: איך עושים את זה בבטחה

ציפורניים של כלב צריכות להיגזז בערך אחת לשלושה עד ארבעה שבועות, ואפשר לזהות שהן ארוכות מדי כשהן נשמעות על הרצפה או נוגעות באדמה כשהכלב עומד. הדבר החשוב ביותר בגזיזה הוא להימנע מה"קווּיק", החלק החי שבתוך הציפורן, ולכן גוזזים מעט בכל פעם. אם יצא דם, יש דרך פשוטה לעצור אותו, והכול מפורט כאן.

איך יודעים שהציפורניים ארוכות מדי

אין צורך במדידה. מספיק להסתכל ולהקשיב:

1. צליל על הרצפה. אם שומעים "טקטוק" על אריחים או פרקט כשהכלב הולך, הציפורניים כנראה ארוכות.
2. נגיעה באדמה. כשהכלב עומד על משטח ישר, הציפורניים לא אמורות לגעת ברצפה.
3. כפות פרושות. כלב עם ציפורניים ארוכות לעיתים הולך בצורה מוזרה, מחליק או נמנע מלדרוך על הכפות.
4. ציפורניים מעוקלות או תפוסות. ציפורן שהתעקמה לצד או נתפסת בשטיח היא סימן ברור.
5. ציפורן הצד. בחלק מהכלבים יש ציפורן קטנה גבוה בצד הרגל (דיוקלו), והיא לא נשחקת בהליכה. היא נוטה להתארך ולהיתפס, ולכן חשוב לא לשכוח אותה.

למה זה חשוב

ציפורניים ארוכות אינן עניין של מראה בלבד. הן משנות את אופן הדריכה של הכלב, יכולות להכאיב לו בהליכה, ועלולות להישבר או להיתפס בבד, בשטיח או בדשא. ציפורניים קצרות מאפשרות לכלב ללכת על כריות הכפות כמו שצריך, והבית, הרצפה וגם הידיים שלכם נשארים שלמים יותר.

מה זה הקוויק ולמה הוא חשוב

בתוך כל ציפורן יש חלק חי, ורוד, עם כלי דם ועצבים, ששמו קווּיק. כשגוזזים אותו, זה כואב לכלב ויוצא דם. ככל שהציפורן ארוכה יותר, גם הקוויק נוטה להתארך איתה, ולכן ציפורן שלא נגזזה זמן רב קשה יותר לקצר בבת אחת.

בציפורניים בהירות הקוויק נראה כקו ורוד בתוך הציפורן, וקל לגזור לפניו. בציפורניים כהות הוא לא נראה, ואז גוזזים בחתיכות קטנות מאוד ומסתכלים על פני החתך: כשמופיעה נקודה כהה או בהירה ורכה במרכז, עוצרים. בכלב עם ציפורניים כהות, בטוח יותר להתקדם לאט.

מה צריך להכין

• מספריים או גוזם לכלבים. לא גוזם לבני אדם, שאינו מתאים לצורת הציפורן ועלול לרסק אותה.
• אבקה עוצרת דימום (סטיפטיק). תמיד מכינים אותה מראש, לפני שמתחילים. היא אינה מיותרת, ובמקרה של דימום היא חוסכת הרבה לחץ.
• גזה או מטלית נקייה.
• חטיפים. הרבה חטיפים.
• תאורה טובה ושני אנשים אם הכלב לא רגוע, אחד מחזיק ומרגיע והשני גוזז.

איך גוזזים, צעד אחר צעד

1. מתרגלים את הכלב לנגיעה בכפות, גם בימים שבהם לא גוזזים. נוגעים, מחזיקים, נותנים חטיף.
2. מחזיקים את הכף בעדינות, ומפרידים אצבע אחת בכל פעם.
3. גוזזים רק את הקצה, בזווית קטנה, ולא בחיתוך עמוק.
4. מסתכלים על פני החתך אחרי כל חיתוך, במיוחד בציפורניים כהות.
5. נותנים חטיף ושבח אחרי כל ציפורן או שתיים.
6. אם הכלב מתעצבן, עוצרים. אפשר להמשיך בפעם אחרת. גזיזה שלא הושלמה עדיפה על כלב שנקשר לזה כחוויה רעה.

אם נוח לכם יותר, אפשר לעבוד עם משחזת ציפורניים (גרינדר) ולא עם גוזם. זה איטי יותר, אבל נותן שליטה טובה, וכדאי להתרגל בהדרגה לרעש ולרטט.

גורים אפשר להתחיל להרגיל כבר מוקדם, בלי לגזור בהתחלה כלום: נוגעים בכפות, מקרבים את הגוזם, נותנים חטיף וזהו. כשהגור רגוע, גוזזים את הקצה הקטן ביותר. כך הוא לומד שהעניין הזה לא מפחיד, ובהמשך החיים קל הרבה יותר לטפל בו. ללימוד הרגלים כאלה יש גם מדריך על כלב לחוץ במספרה.

מה עושים אם יצא דם

זה קורה, גם למי שמנוסה, ואין סיבה להיבהל. הנה מה שעושים:

1. מרגיעים את הכלב ומחזיקים אותו בעדינות.
2. מורחים או לוחצים אבקה עוצרת דימום על קצה הציפורן, ולוחצים בעזרת גזה נקייה למשך כדקה-שתיים.
3. ממשיכים ללחוץ ומסתכלים. רוב הדימומים בציפורניים נעצרים תוך דקות ספורות.
4. אם אין בבית אבקה עוצרת דימום, אפשר ללחוץ בגזה נקייה בלבד, ולהחזיק זמן ארוך יותר.
5. מונעים מהכלב ללקק ולהסתובב כמה דקות, ומשגיחים שהציפורן לא נפתחת שוב.

אם הדימום לא נעצר גם אחרי כמה דקות טובות של לחץ ישיר (בערך עשר דקות), אם הציפורן נשברה עמוק, יש נפיחות, צליעה שלא עוברת, או שהכלב נראה במצוקה, פנו לווטרינר. אל תחכו.

טעויות נפוצות

• לגזור הרבה בבת אחת. עדיף עשר פעמים מעט מפעם אחת הרבה.
• לחכות עד שהכול ארוך מאוד. ציפורניים ארוכות גורמות לכלב לדרוך לא נכון, וגם מקשות על הגזיזה הבאה.
• להתעצבן על הכלב. כלב שמרגיש לחץ מתכווץ ומושך את הכף, וזה מגדיל את הסיכוי לטעות.
• להתחיל בלי אבקה עוצרת דימום. בדיוק ברגע שצריך אותה, כבר אין זמן לחפש.
• לגזור בתאורה חלשה. לא רואים את פני החתך.

אחרי הגזיזה: כפות ואוזניים

כשהכלב ממילא רגוע על השולחן, זה זמן טוב לבדוק עוד כמה דברים:

• כריות הכפות: מחפשים סדקים, פצעים או קוצים. אצל כלבים עם פרווה ארוכה, כמו מלטז, יורקשייר או שיצו, מקצרים את הפרווה שבין הכריות כדי שלא תחליק ותצבור לכלוך.
• בין האצבעות: אדמומיות או ריח חריג הם סימן לבדיקה.
• אוזניים: מציצים פנימה. אוזן נקייה אמורה להיראות ורודה ולא להריח חזק.

אם יש פצע בעור, דלקת אוזניים, הפרשה, ריח חריג או כל דבר חריג אחר, פנו לווטרינר. לא מטפלים בזה בעצמנו.

כל כמה זמן לחזור

רוב הכלבים צריכים גזיזה כל שלושה עד ארבעה שבועות. כלבים שמטיילים הרבה על אספלט נשחקים יותר ויצטרכו פחות, וכלבים קטנים שנמצאים בעיקר בבית יצטרכו אולי יותר. הקצב הנכון הוא כזה שהציפורניים לא נשמעות על הרצפה. קל לזכור אם מצמידים את הגזיזה לתספורת או לרחצה, ובנושא הקצב יש מדריך על כל כמה זמן תספורת לכלב. רבים מוצאים שאחרי רחצה הציפורניים רכות יותר והגזיזה קלה יותר, ועל רחצה נכונה אפשר לקרוא במדריך למקלחת לכלב.

מתי עדיף להשאיר למקצוען

אם הכלב נושך, נלחץ מאוד, או שהציפורניים ארוכות מאוד ושחורות, עדיף להסתייע במי שמכיר את הנושא. גם מי שמפחד לפגוע יכול להשאיר את העניין למספרה. בקסם על ארבע ברחוב גורדון 12, חדרה, אגם אדרי מטפל בכלבים עם יחס אישי וסבלנות, וגזיזת ציפורניים יכולה להיות חלק מהטיפוח. מי שמגיע מחדרה, מגבעת אולגה או מפרדס חנה-כרכור יכול לשלוח בוואטסאפ את שם הכלב והגזע ולתאם.

שאלות נפוצות